עולם ללא עגונות

"החוויה שלי בבית הדין הגדול הייתה קשה ביותר. בכל פעם מחדש הרגשתי שאני נתקלת בגדר מפני שהם לא שיתפו איתי פעולה ולא ניסו לעזור לי. הייתה תחושה שלא באמת מקשיבים לי, לא נותנים לי לדבר, לא באמת אכפת להם והם לא באמת מנסים לסייע לי. תוך כדי שאני מדברת – דיין אחד נרדם ואחר מתעסק בהודעות סמס. הייתי מגיעה מרחוק עם פעוט, והם היו מאחרים לדיונים ומזלזלים בהם. משכו אותי, דחו לי את הדיונים ולא החזירו לי תשובות בזמן. הרגשתי חסרת אונים"

"רק שנה אחרי שנפרדנו הצלחתי לפתוח תיק גירושים בארץ, בעזרת הצוות בארגון מבוי סתום. רק בזכותן לא הרמתי ידיים מול הבירוקרטיה."

״בדיון הראשון הדיינים הציעו לנו לעשות שלום בית. אני לא חושבת שהם קראו לפני כן את התיק. בעלי לשעבר אמר שאין בעיה, וזהו, מאז הוא נעלם...״

״הם הבינו שמדובר בסרבנות גט, הם הבינו שמדובר בבעל אלים, שהמצב לא בסדר, אבל הם טענו שהם לא יכולים לתת לי גט בלי שהוא יסכים, ואמרו שאני צריכה להסכים לכל התנאים והסחיטות״

"לדיון הראשון שלנו בבית הדין הרבני הוא הביא תמונות וקנבסים שלנו, אמר כמה הוא רוצה שלום בית. אני אמרתי שאני רוצה להתגרש. הדיון היה רק כמה דקות והם פשוט אמרו שהם ישלחו תשובה בדואר, יצאתי משם נבוכה וחסרת אונים."

"האמת היא שלא האמנתי שיהיה לי גט. הדיינים פשוט שאלו אותו: אתה רוצה גט או לא רוצה? והתשובה בידיים שלו לגמרי."