כתבי לנו
דברי איתנו
zivit.drori

דרור ועדי

כמו בכל פן של הזוגיות שלנו, גם בהכנות לחתונה חיפשנו את הדרך הנכונה לתת ביטוי לאמונה ולערכים החשובים לנו כזוג, וחשובים לכל אחד מאיתנו בנפרד.

קרא עוד »
אייל ואילנה, צילום: איציק מילר
zivit.drori

אייל ואילנה

אנחנו זוג חילוני, בפרק ב' של זוגיות ומשפחה. בשלב מסוים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, למרות לא מעט גבות מורמות מסביב (לא הבינו מדוע יש צורך

קרא עוד »
zivit.drori

מיטב וכרם

כרם ואני התחתנו לפני כמעט 4 שנים. היה לנו חשוב להנכיח בטקס המסורתי את הערכים החשובים לנו. למדנו את הנושא ובחרנו להעלות לברכת שבע הברכות

קרא עוד »
zivit.drori

ספיר וגלעד

בחרנו בחתונה הלכתית שלא כדרך הרבנות בגלל מספר סיבות, קודם כל – היה חשוב לנו לשמור על המסורת אבל בלי לאבד את ערך השיוויון והכבוד

קרא עוד »
zivit.drori

עדי ואמנון

בן זוגי חילוני, מבית חילוני ואני דתיה מבית דתי. היה חשוב לנו להתחתן בצורה שתכבד את המסורות המשפחתיות של שנינו. לשנינו היה חשוב להגיע לרמה

קרא עוד »
zivit.drori

שירה ואלעזר

כשהחלטנו סוף סוף להתחתן, הטרידו אותנו כמה דברים מהותיים. נרתענו ממעורבות של הרבנות בטקס ובחיים שלנו. נרתענו גם מנוכחות של אדם זר ברגעים של הטקס

קרא עוד »

הסכם קדם נישואים

הסכם קדם נישואים הוא כלי מרכזי למניעת בעיות בגירושין שמטרתו למנוע סרבנות גט באמצעות סנקציות כלכליות.
הסכם קדם הנישואים שאנחנו ממליצים לחתום עליו הוא הסכם הדדי ושוויוני, מבוסס על מנגנון הלכתי הזוכה לתמיכה מצד קשת רחבה של פוסקי הלכה וניתן לאכיפה בבית משפט לענייני משפחה.

תנאי בקידושין

"קידושין על תנאי" היא אפשרות המוזכרת כבר במשנה (מסכת קידושין ג', ב').
משמעותה היא שתוקף הנישואין מותנה בקיום תנאי מסוים שנקבע בשעת החופה. אם התנאי אינו מתקיים – הנישואים בטלים. לאורך הדורות פוסקים הציעו להשתמש בעשיית תנאי על מנת למנוע בעיות בגירושין.
התנאי יאפשר לכם להגן על עצמכם מפני סרבנות גט או עגינות.

נישואים פרטיים כהלכה

מעוניינים בחתונה הלכתית שלא דרך הרבנות?
מסלול נישואים פרטיים כהלכה של ארגון "מבוי סתום" מאפשר לכם לערוך נישואים דתיים המוכרים הלכתית באופן פרטי.
הטקס מתנהל כדת משה וישראל אך מאפשר לכם לשלב גם מוטיביים אישיים. חשוב מאוד לחתום על הסכם קדם נישואים ועל תנאי בקידושין גם אם מתחתנים מחוץ לרבנות.

שירה ואלעזר, צילום: עמיר בוחניק, AMIR BUCHNIK PHOTOGRAPHERצילום: עמיר בוחניק

שירה ואלעזר

כשהחלטנו סוף סוף להתחתן, הטרידו אותנו כמה דברים מהותיים. נרתענו ממעורבות של הרבנות בטקס ובחיים שלנו. נרתענו גם מנוכחות של אדם זר ברגעים של הטקס שבו אנחנו חותמים על המהלך של החיים שלנו. רצינו טקס אישי, מקורי ואינטמי.
מצד שני ידענו שחשוב למשפחות שלנו שנינשא בטקס יהודי, הלכתי.
נישואים פרטיים כהלכה ענו לנו על כל אלה ובעיקר שמחה אותנו האפשרות שאבא שלי (שירה, הכלה) יחתן אותנו בטקס שבנינו בעצמנו, עם מה שחשוב לנו.

עדי ואמנון צילום: flea studiosצילום: flea studios

עדי ואמנון

בן זוגי חילוני, מבית חילוני ואני דתיה מבית דתי. היה חשוב לנו להתחתן בצורה שתכבד את המסורות המשפחתיות של שנינו. לשנינו היה חשוב להגיע לרמה שיוויונית שההלכה מתירה, ללא הגבלות שיש להן רקע פוליטי או דתי-כוחני. מעבר לכך, אנחנו לא מרגישים שאנחנו משתייכים דתית למי שנמנה עם מוסד הרבנות, ואף להפך – אנחנו מרגישים סלידה ממנו. חיפשנו מערכת שתוכל לתמוך בנו בחתונה הלכתית מחוץ לרבנות, ומצאנו את שאהבה נפשנו 🙂

גלעד וספיר | צילום: למאיה אמאדוצילום: מאיה אמאדו

ספיר וגלעד

בחרנו בחתונה הלכתית שלא כדרך הרבנות בגלל מספר סיבות, קודם כל – היה חשוב לנו לשמור על המסורת אבל בלי לאבד את ערך השיוויון והכבוד ההדדי שחף מתהליך הנישואין ברבנות ובעיקר בטקס החופה. שנית, רצינו שיהיה לנו חיבור מיוחד עם הרב, כאדם שאנחנו מעריכים ומוקירים כאיש ערכי ולא בגלל הטייטל של ״רב״, במפעל הרבנות לא חשבנו שנוכל למצוא רב שיקדיש לנו זמן ללימוד, היכרות אישית וחוויה יהודית מעמיקה. לבסוף, רצינו להדגיש שהחתונה שלנו בשנת 2018 היא גם אקט פוליטי: אפשר גם בלי ! מוסד הרבנות הוא איננו רכיב אינטגרלי מחתונה יהודית בישראל. רק על-ידי ניתוק המוסד ממעגל החיים היהודי, נוכל להחזיר את הציבור בישראל אל היהדות.

נעה ודוד  - צילום: ללוס דנוסצילום: לוס דנוס

נעה ודוד

אני ובן זוגי בחרנו להתחתן דרך מיזם "נישואים פרטיים כהלכה". בחרנו בדרך הזו כי היה לנו חשוב שטקס הנישואין יהיה על פי ההלכה ובאותה נשימה חיפשנו את השוויון וההגנה שיש בהלכה אבל אין על פי רבנות.
בנוסף, היה לי חשוב גם להיות חלק מהמאבק הכולל בסרבנות ובעגינות ולהיות חלק מהקולות שיוצרים מציאות חדשה.

צילום: Mruwka Photographers

נטע ואסף

בחרנו להתחתן בחתונה יהודית כהלכתה, מול עדים, משפחה וחברים – זאת המסורת שלנו והיה לנו חשוב לקיימה כמו שצריך.
בחרנו גם לא להתחתן דרך הרבנות הראשית. חתונה היא מעמד פומבי, ומה שנעשה בפומבי מעיד על הערכים שלנו והנורמות שאנחנו מוכנים לקבל. הדרך הצרה שהרבנות מכתיבה, העיסוק שלה במי יהודי מספיק, והיחס לנשים באופן כללי – לא מתאימים לערכים שלנו.

מבוי סתום סייעו לנו בתהליך ההכנות, ואיפשרו לנו לקיים חתונה שהולמת הן את המסורת והן את הערכים שלנו.

נופר ויוסי, צילום: ארז שחםצילום: ארז שחם

נופר ויוסי

כשניסינו לחשוב על הטקס והחגיגה שהכי מתאימה לנו, רצינו לקחת בחשבון לא רק את הרצונות והאמונות שלנו, אלא גם לכבד את ההורים והמשפחה ממנה אנחנו מגיעים. רצינו לבנות טקס משלנו , שוויוני בו כל אחד מאיתנו מתבטא, רצינו לשתף את הקהל בזוגיות שלנו ביחד בדרך שלנו, אך מהצד השני רצינו שהמשפחות שלנו ירגישו בנוח, ירגישו שמכבדים את הקשר היהודי. היה להם חשוב שהטקס יהיה לפי דת משה וישראל, על פי ההלכה, זה מה שהם מכירים וזה מה שהיה חשוב להם.
כך מצאנו את הפתרון הכי מתאים שמתיישב עם הרצונות שלנו ומכבד את המשפחה שלנו – חתונה יהודית לפי ההלכה, שאיננה מחייבת רישום ברבנות, דבר שהיה חשוב לנו מאד. התאפשר לנו לקיים טקס ששומר על הסמלים והמנהגים לפי ההלכה אך מאפשר הרבה גמישות ובעיקר טקס שהוא שוויוני. הקראנו מילים לקהל ואחד לשניה, הענקנו טבעות האחד לשנייה, גם נשים הקריאו את שבע הברכות וכך כיבדנו נשים מרכזיות בחיינו. מסתבר שכל אלו מותרים לפי ההלכה.. לא ידענו את זה.
אנחנו כזוג היינו העיקר של הטקס, היינו מחוברים מאד למה שמתרחש והרגשנו את המשפחה והחברים סביבנו, וגם המשפחה שעמדה לצידנו בחופה התרגשה מאד. למען האמת, הם היו גאים מאוד שלאחר מכן פנו אליהם חברים ומשפחה בהתרגשות לנוכח המשמעות הרבה שניתנה לטקס הנישואין.

החתימה על הסכם טרום נישואין והסכם למניעת עגינות היו משמעותיים גם הם, עוד פלוס אדיר עבורנו. לא הקדשנו מחשבה רבה לנושא כי אנחנו לא באמת מתעסקים בשאלת הפרידה, אבל שמחנו לחתום על הסכמים שממשיכים לממש את האמונה שלנו בשוויון ביחסים.

יש לנו היום שתי בנות, תאומות, אנחנו מחכים לרגע שנשב יחד לצפות בטקס הנישואין , והן יראו את אבא ואמא ביחד מספרים על הזוגיות ועל העתיד שהן מתכננים להן, זו הדוגמא ליחסים שאנחנו רוצים לבנות שלנו. אבא ואמא ביחד, שווים.

מעיין ונתנאל נישאיםמעיין ונתנאל נישאים

מעין ונתנאל

אני באה מבית דתי, ולצד האהבה שלי לדת, לתפילה ולימוד תורה יש לי תודעה פמיניסטית חזקה שלרוב מאתגרת את התפיסה ההלכתית שלי.
כשאני ובן זוגי התארסנו, ידעתי שעל רקע מתחים אלה, אעדיף לבנות את טקס החופה כטקס הלכתי על פי תפיסת עולמי, ולא לפי תפיסת ממסד הרבנות.
לא רציתי לישר קו עם הממסד, שבעיניי חוטא לתפקידו לצערי – מחמיר שלא לצורך בהרבה מקרים וכך מרחיק אנשים מהדת במקום לקרב אותם. זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים כמו כשרות למסעדות, בירור יהדות, גיור ליוצאי בריה"מ וביחס של הרבנות לעדה האתיופית בארץ.
כמו כן, כאשר החלטנו להתחתן באופן הלכתי, ידעתי שאני מכניסה את עצמי למצב בו מערכת היחסים בין הגבר לאישה היא לא שווה. לכן, כדי למנוע ככל האפשר מצבים הלכתיים של סרבנות גט ועגינות שנובעות מאי-השוויון של נישואים הלכתיים, נעזרנו רבות בארגון "מבוי סתום", וקיבלנו ליווי מקצועי וקשוב לאורך כל התהליך, ועל כך אנו מודים מקרב לב.
אם אתם לפני חתונה – דעו לכם שאפשר גם אחרת!

מייטב וכרםמייטב וכרם

מיטב וכרם

כרם ואני התחתנו לפני כמעט 4 שנים. היה לנו חשוב להנכיח בטקס המסורתי את הערכים החשובים לנו. למדנו את הנושא ובחרנו להעלות לברכת שבע הברכות זוגות, האיש בירך והאישה הקריאה פסוקים מותאמים, אמרנו זה לזה "היי לי לאישה" ו"היה לי לאיש" במקום הנוסח החד-צדדי "הרי את מקודשת", בירכנו יחד שהחיינו והתעטפנו יחד בטלית שנתתי לכרם. גם לחופה נכנסנו יחד כאות להדדיות שבחופה ובנישואים. הכתובה נחתמה תחת החופה וכך ייצגתי את עצמי ובאותו מעמד הזכרנו גם את החתימה על תנאי בקידושין וההסכם לכבוד הדדי שהם הכלים ההלכתיים שמאפשרים מיזעור בעיית העגינות וסרבנות הגט. לא כרם ולא אני חושבים שנזדקק לכלים האלה בפועל אבל חשוב לנו לעורר מודעות לאפשרויות האלה התקווה שיהפכו לנורמה רווחת ויגנו על מי שכן יצטרך להם.

צילום: מור אלנקווה

דרור ועדי

כמו בכל פן של הזוגיות שלנו, גם בהכנות לחתונה חיפשנו את הדרך הנכונה לתת ביטוי לאמונה ולערכים החשובים לנו כזוג, וחשובים לכל אחד מאיתנו בנפרד.
מתוך המחשבה שזכויות האישה אינן בראשית מעייני הרבנות, ומדינת ישראל מגבילה את החתונה היהודית לכתלי הרבנות בלבד, הבנו שזו לא דרכנו.
יחד עם זאת, חשוב היה לנו לשמור על חתונה יהודית הלכתית, כפי שהתחתנו הורינו וסבינו לפנינו, כפי שמתחתנים יהודים ברחבי העולם יום יום.
דרך ׳מבוי סתום׳ קיבלנו מענה לכל הדברים שהיו חשובים לנו, תוך ליווי בלבטים ההלכתיים והמשמעויות המשפטיות, וזכינו לחוויה מרגשת ונכונה עבורנו.

אייל ואילנה, צילום: איציק מילרצילום: איציק מילר

אייל ואילנה

אנחנו זוג חילוני, בפרק ב' של זוגיות ומשפחה.

בשלב מסוים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, למרות לא מעט גבות מורמות מסביב (לא הבינו מדוע יש צורך בכל זה שוב).

זוגתי התנגדה למעורבות של הרבנות הראשית בתהליך, בשל שילוב של פערים אידאולוגיים ומפגשים צורמים עם הרבנות בעברה. אני חילוני (אגנוסטי, לא אתאיסט) אומנם, אך יש לי מקום חם בלב לדת בשל הקשר עם סבי שהיה דתי. ממקום רגשי, אני פחות מתחבר לחלופות הפוסטמודרניות של מוסד הנישואין הגם שאינן פסולות בעיני. עבורי יש ערך מוסף לחתונה ככל שהיא משקפת את התוכן המקורי שלה, קרי התוכן הדתי. המצב החוקי בארץ, לפיו חתונה יהודית שלא על ידי הרבנות אסורה בחוק הוביל אותנו למבוי סתום (תרתי משמע). יותר מזה, ההבנה שנוכל לקבל הכרה לנישואין כדת וכדין ללא תיווך הרבנות, רק אם החתונה תתרחש מחוץ לגבולות מדינת היהודים היא בבחינת אבסורד מקומם. לכן עבורנו "מבוי סתום" היה דווקא הפתרון. על הדרך נחשפנו לסוגיות חשובות נוספות כמו קידושין בתנאי ונתנו להן ביטוי בתהליך, כתוספת להסכם הממון אותו ערכנו בתחילת דרכנו המשותפת.

אז נישאנו כדת וכדין על ידי רב אורתודוקסי בחתונה פרטית. הליווי של מבוי סתום היה רגיש ונדיב. לאחר כשנה 'נאלצנו' ליהנות גם מסוף שבוע שלם בקפריסין, כדי שנוכל לקבל גם הכרה רשמית של המדינה בנישואינו, וכיום אנחנו נשואים יהודית וישראלית, מבלי שפגשנו את ספסלי הרבנות. אילו לא היתה האפשרות להינשא בנישואים פרטיים כהלכה, כנראה שלא היינו נישאים במובן היהודי. אגב, כבר יש לנו ילד…