בדלתיים פתוחות: מאגר עדיות

שם:

ברוריה

"אם הנציגה ממבוי סתום לא הייתה מצליחה ליצור קשר עם הרב של הגרוש שלי, הייתי נשארת בלי גט המון זמן. זו מחשבה קשה. המציאות כיום חייבת להשתנות. זה לא יתכן שאישה רוצה להתגרש, בעלה לא נותן לה גט, והדיינים לא פועלים כדי לגרום לזה לקרות, במיוחד כשיש מערכת יחסים קשה ופוגענית."

גיל: 28

משך המאבק לקבלת הגט: 2 שנים

שנת קבלת הגט: 2017

התחלתי את תהליך הגירושין באירופה. אחרי שאני והגרוש שלי נפרדנו, פניתי לבתי דין בצרפת ובבלגיה כדי להתגרש, ואלו לא הסכימו לקבל אותי. עולם הדיינים הוא עולם של גברים. נתנו לי תחושה שבגלל שאני אישה, אם הם יחליטו להקשיב לי – הם עושים לי טובה.  גם כשהם הקשיבו, הם לא היו מוכנים להתדיין בנוגע לגט. מבחינתם לא הייתה אופציה של גירושין, אז במקום לשמוע אותי, הם שלחו אותנו לייעוץ אצל אנשים בקהילה. האנשים הללו לא היו אנשי מקצוע או מטפלים ולא יכלו לעזור לנו. פניתי גם לטיפול זוגי מקצועי, וגם אחריו רציתי להתגרש. גם אחרי הניסיונות הכושלים הללו לעבוד על הזוגיות שלנו, בין הדין לא היו מוכן לראות אותי בענייני גט. הרגשתי חסרת אונים.

אחרי שנה מפנייתי הראשונה לבתי הדין, חברה שלי שמעה שאני לא מקבלת גט באירופה וספרה לי על מבוי סתום בתקווה שהעמותה תוכל לעזור. בעזרת העמותה פתחתי תיק בתל אביב, ורק בזכותם לא הרמתי ידיים מול הכמות העצומה של בירוקרטיה. 

הייתי בדיונים לבד – הגרוש הגיע רק לדיון האחרון בו קיבלתי את הגט. בדיון האחד אליו הגרוש שלי הגיע, הרגשתי שהם נותנים משקל לדבריו בצורה לא פרופורציונאלית. הוא לא הואיל בטובו להגיע לדיונים, לא שלח אף אחד בשמו, ועדיין קיבל הרבה מקום וקשב מצד הדיינים. אני הגעתי לכל הדיונים, ובכל פעם הייתי צריכה לספר את הסיפור האישי שלי מחדש. זה כאב – לספר על כל הקשיים עם בעלי לשעבר שוב ושוב. הרגשתי ששום דבר לא מתקדם. אני חושבת שאם לא הייתי מגיעה לבית הדין עם כוח ומוכנות להילחם על הגט, לא הייתי מקבלת אותו. 

הדיונים תסכלו אותי. לא הבנתי למה צריך לחזור על הסיפור שלי כל פעם מחדש ולהתווכח כל פעם מחדש למרות שאנחנו פרודים כבר שנה. כאבתי בכל פעם שבקשו ממני לספר את הסיפור שלי שוב, וזה השליך אותי לקשיים נפשיים כבדים. החוויה הייתה כל כך מתסכלת – אם יש אופציה לבית הדין לתת חיוב גט – למה הם לא חייבו את בעלי לשעבר? למה לא עזרו לי? למה יש אפשרות כזאת בכלל לא לתת את הגט?

לבסוף נציגה ממבוי סתום דיברה עם הרב של הגרוש שלי, הוא הסכים להפעיל עליו לחץ לתת לי גט, וכך הוא סוף-סוף ניתן לי. אם הנציגה ממבוי סתום לא הייתה מצליחה ליצור קשר עם הרב של הגרוש שלי, הייתי נשארת בלי גט המון זמן. זו מחשבה קשה. המציאות כיום חייבת להשתנות. זה לא יתכן שאישה רוצה להתגרש, בעלה לא נותן לה גט, והדיינים לא פועלים כדי לגרום לזה לקרות, במיוחד כשיש מערכת יחסים קשה ופוגענית. 

שתפו:
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב email
במייל
שיתוף ב facebook
on Facebook
שיתוף ב email
by email
דילוג לתוכן