בדלתיים פתוחות: מאגר עדיות

שם:

פנינה

שאלתי את עצמי: למה הם יושבים שם ומחכים?

גיל: 27

משך המאבק לקבלת הגט: 2 שנים

שנת קבלת הגט: 2017

עד שהדיינים הבינו שמדובר במצב קשה וחריג המלווה באלימות קשה, עבר זמן רב. זה ממש לא קרה בהתחלה. הגעתי לבית הדין הרבני לדיון ראשון, מלווה בעורך דין מטעם המדינה, ממנו לא הייתי מרוצה כי הרגשתי שהוא לא מייצג אותי באמת. מצד שני, לא כל כך ידעתי איך להתנהל מול עורך הדין, או בכלל מול מערכת המשפט הרבני כולה. בדיון הראשון הם עוד ניסו לשכנע אותי ללכת לשלום בית. אני הזדעזעתי. איך הם לא רואים שזה לא נורמלי מה שקורה פה? שזה לא הגיוני לשלוח אישה מוכה הביתה עם בעלה המכה?!

לדיון השני עורך הדין איחר בחצי שעה, כך שבחצי השעה הראשונה ייצגתי את עצמי. הראיתי להם את הרישום בנוגע לאלימות, הסברתי במילים שלי שעברתי אלימות פיזית ומילולית והרגשתי שהם באמת מקשיבים, אם כי לא היה נראה שהם מתכוונים לפעול. בדיון השלישי הדברים התנהלו באותה צורה, ללא כל התקדמות. לחלק מהדיונים הוא לא הגיע בכלל. שאלתי את עצמי: למה הם יושבים שם ומחכים?

בשלב זה, פניתי לארגון מבוי סתום. כבר אחרי הדיון הראשון בליווי עורכת הדין מטעם מבוי סתום, ביקשנו להפעיל את הסנקציות. לפני כן, לא ידעתי שיש לדיינים אפשרות לתת סנקציות. הופתעתי מאד. למה חיכו עד עכשיו? למה אישה מוכה צריכה לחכות שנה? למה הדיינים לא מציעים את זה מיוזמתם? למה אנחנו צריכות לחכות ולסבול? זה נמשך עוד דיון ועוד אחד… הרגשתי שהם לא מבינים את הצורך של להיות חופשיה ולמה זה היה באמת חשוב לי. רציתי לעבור הלאה.

עורכת הדין ממבוי סתום הצליחה להוכיח שלא מדובר בסיפור פשוט – שיש אלימות בקשר, גם כלפי הבנות. היא היתה אסרטיבית ותקיפה, ממש ידעה מה ואיך לדרוש. בעקבות דרישתה, לדיון הבא הוא הגיע בעזרת צו הבאה, ובאותו דיון הוא חתם על הגט. 

עורך הדין של הבעל ניסה להפנות את האשמה כלפיי, אבל אני נאטמתי. פשוט לא הקשבתי לשקרים שהוא סיפר. ידעתי שהצדק איתי, ובסופו של דבר – גם הדיינים הבינו. אני חייבת לציין שביום שבו קיבלתי את הגט, הרגשתי שבית הדין התנהל בסדר גמור. הדיינים אמרו לו שמהרגע שהוא מחליט לתת גט עד הרגע שהגט נחתם זה עניין של כמה שעות. אחד הדיינים ליווה אותו החוצה, הניח לו יד על הכתף ככה, ושכנע אותו לעזור, לתת את הגט, כך שכל אחד יחיה את החיים שלו… זה באמת עזר לו להשתכנע. 

את עניין הממון חילקנו בינינו, לא ממש שווה בשווה, אבל היה לי יותר חשוב באותו היום באמת לקבל את הגט ואת החופש שלי. אז התפשרתי בחלק מהסעיפים. מאז שמבוי סתום נכנסו התהליך היה זריז יותר. לא האמנתי שאחרי דיון שני איתם אני כבר אקבל את הגט. זה היה ממש נס. מבוי סתום הוא ארגון שעושה עושה חסד עם המון נשים. זה ארגון שעושה רק טוב, ותודה לכולכן.

שתפו:
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב email
במייל
שיתוף ב facebook
on Facebook
שיתוף ב email
by email
דילוג לתוכן