אני באה מבית דתי, ולצד האהבה שלי לדת, לתפילה ולימוד תורה יש לי תודעה פמיניסטית חזקה שלרוב מאתגרת את התפיסה ההלכתית שלי.
כשאני ובן זוגי התארסנו, ידעתי שעל רקע מתחים אלה, אעדיף לבנות את טקס החופה כטקס הלכתי על פי תפיסת עולמי, ולא לפי תפיסת ממסד הרבנות.
לא רציתי לישר קו עם הממסד, שבעיניי חוטא לתפקידו לצערי – מחמיר שלא לצורך בהרבה מקרים וכך מרחיק אנשים מהדת במקום לקרב אותם. זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים כמו כשרות למסעדות, בירור יהדות, גיור ליוצאי בריה"מ וביחס של הרבנות לעדה האתיופית בארץ.
כמו כן, כאשר החלטנו להתחתן באופן הלכתי, ידעתי שאני מכניסה את עצמי למצב בו מערכת היחסים בין הגבר לאישה היא לא שווה. לכן, כדי למנוע ככל האפשר מצבים הלכתיים של סרבנות גט ועגינות שנובעות מאי-השוויון של נישואים הלכתיים, נעזרנו רבות בארגון "מבוי סתום", וקיבלנו ליווי מקצועי וקשוב לאורך כל התהליך, ועל כך אנו מודים מקרב לב.
אם אתם לפני חתונה – דעו לכם שאפשר גם אחרת!