כשניסינו לחשוב על הטקס והחגיגה שהכי מתאימה לנו, רצינו לקחת בחשבון לא רק את הרצונות והאמונות שלנו, אלא גם לכבד את ההורים והמשפחה ממנה אנחנו מגיעים. רצינו לבנות טקס משלנו , שוויוני בו כל אחד מאיתנו מתבטא, רצינו לשתף את הקהל בזוגיות שלנו ביחד בדרך שלנו, אך מהצד השני רצינו שהמשפחות שלנו ירגישו בנוח, ירגישו שמכבדים את הקשר היהודי. היה להם חשוב שהטקס יהיה לפי דת משה וישראל, על פי ההלכה, זה מה שהם מכירים וזה מה שהיה חשוב להם.
כך מצאנו את הפתרון הכי מתאים שמתיישב עם הרצונות שלנו ומכבד את המשפחה שלנו – חתונה יהודית לפי ההלכה, שאיננה מחייבת רישום ברבנות, דבר שהיה חשוב לנו מאד. התאפשר לנו לקיים טקס ששומר על הסמלים והמנהגים לפי ההלכה אך מאפשר הרבה גמישות ובעיקר טקס שהוא שוויוני. הקראנו מילים לקהל ואחד לשניה, הענקנו טבעות האחד לשנייה, גם נשים הקריאו את שבע הברכות וכך כיבדנו נשים מרכזיות בחיינו. מסתבר שכל אלו מותרים לפי ההלכה.. לא ידענו את זה.
אנחנו כזוג היינו העיקר של הטקס, היינו מחוברים מאד למה שמתרחש והרגשנו את המשפחה והחברים סביבנו, וגם המשפחה שעמדה לצידנו בחופה התרגשה מאד. למען האמת, הם היו גאים מאוד שלאחר מכן פנו אליהם חברים ומשפחה בהתרגשות לנוכח המשמעות הרבה שניתנה לטקס הנישואין.

החתימה על הסכם טרום נישואין והסכם למניעת עגינות היו משמעותיים גם הם, עוד פלוס אדיר עבורנו. לא הקדשנו מחשבה רבה לנושא כי אנחנו לא באמת מתעסקים בשאלת הפרידה, אבל שמחנו לחתום על הסכמים שממשיכים לממש את האמונה שלנו בשוויון ביחסים.

יש לנו היום שתי בנות, תאומות, אנחנו מחכים לרגע שנשב יחד לצפות בטקס הנישואין , והן יראו את אבא ואמא ביחד מספרים על הזוגיות ועל העתיד שהן מתכננים להן, זו הדוגמא ליחסים שאנחנו רוצים לבנות שלנו. אבא ואמא ביחד, שווים.