כל ישראלי שנקלע למשבר משפחתי שמגיע עד כדי סכסוך גירושין עשוי למצוא עצמו מנהל את העניינים המשפחתיים רגישים ביותר שלו מאחורי דלתיים סגורות בבֿתי הדין הרבניים. הסיפור של נגה (שם בדוי) ובן זוגה התגרשו בהסכמה. אחרי שהסדירו את עניין הגט בבית הדין הרבני, הם פתחו שם תיק כדי ליישב את ענייני המזונות והמשמורת על שלושת ילדיהם המשותפים.
"הם עושים הכול לטובתו. אותם זה לא מעניין שבאתי ממקלט, אותם מעניין לעבור את השלבים של מה שכתוב בתורה", סיפרה נגה. "מילא אימא לא מתפקדת, אלכוהול, סמים, אבל על דת? על זה שאני לא שומרת שבת? זה החטא הגדול שלי? עד מתי אני יכולה לחכות? אני לא יכולה לקבל החלטה על החיים שלי?".
בעיצומם של ההליכים הטראומטיים של הגירושין ופירוק המשפחה, ההליך המשפטי עלול להוסיף עוד הרבה כאב למשוואה. לבית הדין שבו בוחרים בני הזוג לנהל את הפרדה תהיה השפעה דרמטי על התהליך ועל התוצאה."אף פעם לא הייתי ממש חרדית, גם כשהייתי דתייה זה היה מאוד ליברלי. אחרי הגירושין החלטתי ללכת עם הלב שלי, איפה שנוח לי. ופה התחילה המסכת של הכפייה בבית הדין הרבני", אמרה נגה.
"עם הזמן הוא הבין שיש דברים שלא מקובלים עליו שקורים בשבת אצלי בבית. אם בטעות ילד אחד הדליק את האור הוא רץ ישר לבית הדין שמתחיל לפסוק קנסות", שיתפה נגה. "לפעמים זה מאות שקלים, לפעמים זה אלפי שקלים. קנסות שאני צריכה לשלם לאבא על זה שאחד מהילדים עשה איזה חילול שבת קטן בבית. כיוון והוגשו המון המון בקשות בנושא, בית הדין פסק שאם אני רוצה שהילדים יהיו איתי בשבתות ובחגים אני צריכה למצוא משפחה ששומרת שבת ולהתארח אצלם קבוע, בשבתות".
