יוצרים תקדימים

בשנת 2014 קיבלה העותרת "גט זיכוי" מבית הדין הרבני בצפת. מאחר והבעל היה "צמח", נכנס בית הדין לנעליו של הבעל בפרוצדורה הלכתית מרשימה ושחרר את האישה מכבליה. בשנת 2017, לאחר שאדם שאינו קשור לתיק הגיש ערעור על פסק דין זה, קבע בית הדין הרבני הגדול כי יתקיים דיון בתיק הגירושין. על כך הגיש ארגון מבוי סתום עתירה לבג"ץ בה נקבע כי בית הדין הרבני הגדול אינו רשאי לדון בתיק, ונמנעה עגינות נוספת של האישה לשנים ארוכות.

בית הדין הרבני דחה בקשת אישה עגונה לביטול קידושיה, על סמך עד הנישואין שהוא פדופיל מורשע ועל כן אינו עד כשר. בית הדין פסק תוך חריגה מסמכות והותיר את האישה, שבעלה ברח מהארץ בשנת 2010, עגונה.

העתירה עדיין מונחת בפני בג"ץ.

העותרים פנו לבג"ץ על מנת שיורו לבית הדין לרשום זוג אשר נישא כדת משה וישראל מחוץ לרבנות כנשואים. בני הזוג ביקשו לחתום לפני הנישואים על תנאי בקידושין בכדי להגן על עצמם מפני חשש של סרבנות גט או עגינות. מאחר שברבנות לא אישרו להינשא עם תנאי בקידושין הם העדיפו להינשא באופן פרטי. בג"ץ דחה את העתירה אך אמר כי הרבנות לא יכולה שלא לרשום זוגות רק בשל חתימתם על הסכם.

העתירה הוגשה לבג"ץ בעקבות סירובם של בתי הדין הרבניים לשקול אישה לתפקיד מנכ"לית. העתירה התקבלה ותוקנו התקנות. לצערנו נשיא בתי הדין יכול לעקוף את הצורך לקיים מכרז פתוח בו ניתן לשני המינים להתחרות על התפקיד, ולמנות דיין מכהן לתפקיד, ללא מכרז. תוך כדי דיונים בעתירה הורה בית הדין העליון להנהלת בתי הדין למנות סמנכ"לית לבתי הדין הרבניים וכך נעשה.