התיקון לחוק בתי דין רבניים – 'חוק הסנקציות'

התיקון לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995

בשנת 1995 נחקק בישראל 'החוק לקיום פסקי דין', הנקרא גם 'חוק הסנקציות'. חוק זה מאפשר לבית הדין הרבני להטיל צווי הגבלה על סרבן הגט במקרים שבהם פסק הדין למתן גט אינו מקוים. הסנקציות הכלולות בחוק מאפשרות להשית על סרבן הגט צו איסור יציאה מן הארץ, עיקול חשבון הבנק, שלילת רישיון נהיגה וכדומה, ואף מאסר בבית הכלא.
ארגון מבוי סתום בשיתוף ח"כ עתניאל שנלר העביר תיקון לחוק. אשר בו לראשונה, מחויבים בתי הדין הרבניים ללוות כל פסק דין שיינתן בנושא גירושין עד למתן הגט כנדרש, ובכלל זה גם לקיים דיונים להטלת סנקציות על המסרבים לתת גט. החוק עבר בתמיכת משרד המשפטים, שר המשפטים, ועדת חוקה וכן בשיתוף בתי הדין הרבניים.
החידושים העיקריים בתיקון לחוק:

  • בכל פסק דין לגט שיינתן בכל לשון שהיא (גם המלצה לגט), יחויב בית הדין לקבוע את מועד סידור הגט עד  45 יום ממתן פסק הדין.
  • אם במועד שנקבע לסידור הגט יתברר כי לא קוים פסק הדין והגט לא ניתן – יחויב בית הדין לקבוע דיון להטלת סנקציות על סרבן הגט, שיחול עד 45 יום מיום אי קיום פסק הדין.
  • אם החליט בית הדין שלא להטיל סנקציות על סרבן הגט, ועדיין לא ניתן הגט – יחויב בית הדין לקיים דיון להטלת סנקציות כל 45 יום עד למתן הגט.
  • אם החליט בית הדין להטיל סנקציות על סרבן הגט, יקיים דיון כל 90 יום, כדי לבחון אם ניתן הגט ואם יש מקום להחמרת הסנקציות.
  • החלטה על הסנקציות תינתן גם במעמד צד אחד.
  • לא יעוכב ביצוע הטלת הסנקציות עקב הגשת ערעור.
  • החלטות בית הדין בערעור יינתנו בתוך 90 יום במקרה שלא ניתנו סנקציות; ובתוך 90 יום במקרה שניתנו סנקציות.

לקריאת המשך דברי הסבר לחצו כאן
לקריאת נוסח החוק לחצו כאן
לפירוט השינויים בחוק לחצו כאן

שתפו:
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב email
במייל
שיתוף ב facebook
on Facebook
שיתוף ב email
by email
דילוג לתוכן