אפרת
למרות שהכתובת הייתה על הקיר מזמן, לקח לי זמן עד שעשיתי את הצעד ופתחתי את תיק הגירושין. התחשבתי בילדים, בשידוכים שלהם, בכל תרבות ה"מה יגידו".
צביה
הייתי חברה של בן הזוג שלי מגיל 16. אני לא יכולה להגיד שלא היו נורות אדומות, היו פרוז'קטורים אדומים. אבל בגיל כל כך צעיר לא
פנינה
עד שהדיינים הבינו שמדובר במצב קשה וחריג המלווה באלימות קשה, עבר זמן רב. זה ממש לא קרה בהתחלה. הגעתי לבית הדין הרבני לדיון ראשון, מלווה
מירב
פתחתי את תיק הגירושין בבית הדין. נקבע דיון ראשון רק אחרי חמישה חודשים, וגם אז הבעל לא הגיע. הדיינים קבעו דיון נוסף אחרי חודש, והוא
נחמה
הגעתי לדיון הראשון מלווה בעורכת דין. אני זוכרת מקום קטן, חשוך ומלא באנשים. שררה תחושה מעיקה של מתח גבוה. ביקשתי גט ובתגובה הגרוש ביקש טיפול
כוכבה
התחתנו בשנת 90. נולדו לנו ארבעה ילדים, למרות שהיה ברור מלכתחילה שזה לא ילך. חייתי עם אדם אלים פיזית ומילולית כלפי וגם כלפי הילדים, לא
