בת-חן

התגרשתי כי הייתה לנו זוגיות ממש גרועה. חלום חיי היה זוגיות מושלמת, אבל זה לא קרה. ניסיתי כל מה שיכולתי, הצעתי שנלך לייעוץ, הכול. אבל

איילת

הגשתי מאוד מוקדם לבית הדין את הבקשה לגירושין. זה היה בעקבות תקופה בה בעלי לשעבר התעניין בחזרה בתשובה, ונכנס לכת. לאורך כל התקופה הייתה אלימות

תמר

לבעלי לשעבר ולי היה סכסוך משפחתי, עשינו גישור לפני הגירושים. הוא רצה לראות את הילד. למרות שהילד לא מכיר אותו שנים אז היו לי המון

קרן

"החוויה שלי בבית הדין הגדול הייתה קשה ביותר. בכל פעם מחדש הרגשתי שאני נתקלת בגדר מפני שהם לא שיתפו איתי פעולה ולא ניסו לעזור לי.

צביה

הייתי חברה של בן הזוג שלי מגיל 16. אני לא יכולה להגיד שלא היו נורות אדומות, היו פרוז'קטורים אדומים. אבל בגיל כל כך צעיר לא

סיגל

בבית הדין לא ברור שהחופש של האדם צריך להיות בידיים שלו, שאי אפשר להכריח בן אדם להמשיך להיות במצב שהוא לא רוצה להיות בו. בית

פנינה

עד שהדיינים הבינו שמדובר במצב קשה וחריג המלווה באלימות קשה, עבר זמן רב. זה ממש לא קרה בהתחלה. הגעתי לבית הדין הרבני לדיון ראשון, מלווה

שירה

החלטנו להתגרש בשנת 2002, עשינו הסכם גירושין אצל מגשרת ובהסכם הוא הבטיח שהוא ייתן לי גט.  בסוף אותה שנה פתחנו תיק בבית הדין הרבני. כבר

מירב

פתחתי את תיק הגירושין בבית הדין. נקבע דיון ראשון רק אחרי חמישה חודשים, וגם אז הבעל לא הגיע. הדיינים קבעו דיון נוסף אחרי חודש, והוא

נחמה

הגעתי לדיון הראשון מלווה בעורכת דין. אני זוכרת מקום קטן, חשוך ומלא באנשים. שררה תחושה מעיקה של מתח גבוה. ביקשתי גט ובתגובה הגרוש ביקש טיפול

יונית

כשניגשתי לפתוח את התיק אמרתי להם שהעילה שלי לגירושין היא שבעלי לשעבר פגע בבת שלי והוא עצור. עשו לנו קודם כל את הגישור, ובגישור הוא

לילי

מרגע פתיחת התיק לתביעת הגירושין עד שזכיתי לעמוד לראשונה בפני דיין לקח קרוב לתשעה חודשים! למרות שמלבד גט לא היה שום דבר על הפרק (לא

כוכבה

התחתנו בשנת 90. נולדו לנו ארבעה ילדים, למרות שהיה ברור מלכתחילה שזה לא ילך. חייתי עם אדם אלים פיזית ומילולית כלפי וגם כלפי הילדים, לא

חיה

בהתחלה הבעל ביקש שלום בית, והדיינים הביאו רבנית שתדבר עם שנינו ותבדוק אם יש סיכוי לשלום בית. הדיינים הצהירו שיפסקו לפי קביעתה של הרבנית. הרבנית

זהר

המאבק שלי על הגט לקח 9 שנים. הוא יכול היה גם לקחת יותר. בעלי היה מאוד מאוד נחוש לא לתת גט. הוא אמר לי שאהיה

טליה

אני דתייה לאומית, עם 5 ילדים, כיום כבר שנתיים וחצי לאחר הגט. הקושי שלי נבע בעיקר מההתנהלות הכללית בבית הדין. הרגשתי שהדיינים רצו לעזור, אך

דליה

הנישואין שלי היו אלימים, ותוך זמן קצר גיליתי שבעלי גם בגד בי בצורה בוטה, והחלטתי להתגרש. פתחתי תיק ברבנות בירושלים ולקחתי עורכת דין פרטית. הדיונים

הדס

בית הדין היה רחוק ממקום מגוריי כך שבכל דיון, נסעתי לשם ארבע שעות בשני אוטובוסים. כשהגעתי לבסוף לדיון הראשון, הגרוש שלי ביקש "שלום בית". הדיינים

ורד

לא היה לי נעים בבית הדין. לא נעים להגיע למקום כזה ולהיות במעמד כזה מול בעלי. סבלתי מבחילות מרוב לחץ. יומיים לפני דיון בקושי הייתי

ברוריה

התחלתי את תהליך הגירושין באירופה. אחרי שאני והגרוש שלי נפרדנו, פניתי לבתי דין בצרפת ובבלגיה כדי להתגרש, ואלו לא הסכימו לקבל אותי. עולם הדיינים הוא

גילה

הדיינים הבינו מההתחלה שלא יהיה שלום בית כפי שנדרש מהצד השני, אבל הם התקשו לקבל את ההחלטה לחייב את מתן הגט. אני ידעתי שכל עוד