הסיפור של מבוי
את ארגון מבוי סתום ייסדה לאה גְּלוֹבּ, זכרה לברכה, בשנת 1995. לאה, אישה מלאת חוכמה, תבונה וחמלה, נפטרה בשנת 2001, שלושה חודשים בלבד לפני יום הולדתה ה-101.
לאה נולדה בפולין והיגרה לארצות הברית ומאוחר יותר עלתה לארץ. כבר בצעירותה סייעה לאנשים רבים וכל חייה פעלה במחויבות עמוקה לזולת. לאה ניחנה בעין חדה וידעה להבחין בטיבם של בני אדם. ביתה וליבה היו פתוחים תמיד, והיא חלקה מחוכמתה ומניסיון חייה עם כל מי שהיה זקוק לה.
לאה פתחה את ביתה לנשים מסורבות גט ולעגונות, ודאגה להן אישית לייצוג משפטי ולתמיכה – ושמה יצא לפניה. לכן החלו נשים רבות לנהור לביתה בבקשה לסיוע. לאה נדהמה מחומרת המצוקה של הנשים ומחוסר האונים שלהן, והזדעזעה מקשר השתיקה ומחוסר המודעות של החברה לבעיה. כדי להעלות את המודעות לנושא, היא החליטה לתעד את סיפוריהן של הנשים האלה והוציאה לאור ספר בשם ’מבוי סתום‘. לימים ירשה העמותה את השם.
לאה חברה לעוד נשים שסברו גם הן שיש לפעול לשינוי המצב על ידי הגברת המודעות לתופעת סרבנות הגט והושטת יד לנשים הנמצאות במצב זה. מקבוצה זו נולד הגרעין המייסד של הנהלת ’מבוי סתום‘. הכנס הראשון התקיים בביתה של לאה בשכונת רחביה בירושלים והמשרד הראשון של הארגון התנהל במטבח ביתה. עם השנים הצטרפו לארגון נשות מקצוע ומתנדבות, כדי ללוות נשים מסורבות גט לבתי הדין ולבתי המשפט, ולצעוד עימן לאורך כל הליך הגירושין, עד להשגת הגט. עם הזמן התרחב הארגון, והיקפי הסיוע לנשים והתמיכה בהן הלכו וגדלו.
יותר מכל, תיזכר לאה גלוב בזכות מחויבותה ומסירותה לחילץ נשים ממלכודת הנישואין הכושלים והאלימים. כל אישה שקיבלה ומקבלת סיוע מ‘מבוי סתום‘, היא עדה בגוף ראשון לתרומתה של לאה, ונצר לזכרה.
כיום הארגון הוא המוביל במאבק למען פתרון כולל לעגונות ולמסורבות גט במדינת ישראל. שירותי הארגון כוללים ייעוץ וייצוג משפטיים, וכן תמיכה רגשית ופסיכולוגית.
