"אני מרגישה עגונה ע"י בית הדין, לא ע"י בעלי": דיון מיוחד התקיים היום (רביעי) בוועדה לקידום מעמד האישה. נשים עגונות זומנו לדון בסוגיית המענים והטיפול במסורבות גט ועגונות לציון יום העגונה בכנסת. אישה מסורבת גט מזה כשלוש שנים סיפרה: "בעלי הוא הבעלים שלי. ויתרתי על זכויות וצרכים בסיסיים ועדיין אני ללא גט".
עגונה נוספת אמרה בוועדה לקידום מעמד האישה: "אני מרגישה שאני עגונה על ידי בית הדין בנתניה ולא על ידי בעלי". "בית הדין נכנס לתוך הזירה, מרים את השרוולים חוטף מכות ולפעמים גם מדמם", אמר מנהל האגף למניעת עגינות…
עפרה טגבה, עגונה מזה 7 שנים: "על גבול ה-7 שנים אני מרגישה שאני עגונה על ידי בית הדין בנתניה ולא על ידי בעלי. במשך 7 שנים היו לי 13 דיונים מתוכם 4 פגישות שבעלי לא הגיע והבית דין אפילו לא טרחו להודיע לי שלא אגיע, למרות שקיבלו מכתב מבעלי. אני מפרנסת ילדה לבד ואחות בחדר ניתוח. יום אחד שאל אותי בית הדין כמה אני מרוויחה ליום ואמר 'תקשיבי גם אני לא הייתי מתגרש מאישה שמרוויחה ככה'. לא היה לי קל לשמוע את זה".
סיגל רצין, מנכ״לית "מבוי סתום": "נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים בכל מיני צורות המשפט כשל מערכתי. ההערכה שלנו היא כי מדובר באלפי נשים מידי שנה. בית הדין הרבני מדווח השנה על 67 מסורבי ומסורבות גט מתוכם 44 נשים. המספר הזה לא מתיישב בשום צורה ועניין על מה שידוע לנו״. יו"ר הוועדה השיבה כי היא רוצה מספרים מדויקים אחרת זה יעשה את האפקט ההפוך. רצין, השיבה בטענה כי ״את מתפרצת לדלת פתוחה לגמרי כי גם אנחנו רוצים מספרים״.
עו״ד שיר לוי מנהלת משפטית בעמותת "מבוי סתום": ״מזונות ילדים צריכים להיות מחוץ לתחום, זה לא יכול להיות כלי".
