בשנת 2014 קיבלה העותרת "גט זיכוי" מבית הדין הרבני בצפת. מאחר והבעל היה "צמח", נכנס בית הדין לנעליו של הבעל בפרוצדורה הלכתית מרשימה ושחרר את האישה מכבליה. בשנת 2017, לאחר שאדם שאינו קשור לתיק הגיש ערעור על פסק דין זה, קבע בית הדין הרבני הגדול כי יתקיים דיון בתיק הגירושין. על כך הגיש ארגון מבוי סתום עתירה לבג"ץ בה נקבע כי בית הדין הרבני הגדול אינו רשאי לדון בתיק, ונמנעה עגינות נוספת של האישה לשנים ארוכות.
מדברי השופט א' רובינשטיין בפסק הדין:
נראה לי כי אין מנוס מן המסקנה שדיון בערעורו של פלוני עומד בניגוד לתקנות בתי הדין, סותר את עיקרון סופיות הדיון ופוגע בזכות העותרת להסתמך על פסק הדין שניתן לה בבית הדין האזורי. צר לי, אך בכל הכבוד וההערכה לבית הדין הגדול ולנשיאו, סבורני כי ההחלטה לקיים את הדיון בערעור אינה יכולה לעמוד. סדרי הדין הם אמצעי שנועד להבטיח את עשיית הצדק. הם מבוססים על הצורך ביציבות משפטית ומאפשרים לנהל את ההליך המשפטי ביעילות ובענייננו חשובה לא פחות – ההגינות.
